<h1>הגהות שערי דורא סימנים ט"ז—י"ז</h1>
<h2>דף קיג.</h2>
תמיהין העולם איך נהגו העם למלוח בכלי מנוקב א)כמה פעמים זה אחר זה שכבר בלע הכלי מן הציר ב)ויש לומר שאין מליחה לעץ שאין נכנס לתוכו והוי כמו טהור מלוח וטמא טפל (דהטמא אינו מפליט) כי העץ לא נעשה רותח ע"י מליחה. מכאן נוהגין היתר ג)בדפוסי גבינות הגוים שמותר לתקן בהם גבינות כשרים ולמולחן בתוכן אעפ"י שכבר מלחו בהם הגוים גבינותיהם (בו ביום) (במ"ס אין זה) דאין מליחה לעץ דהדפוס אינו פולט האיסור שהרי לא נבלע בו ומיהו נכון להגעיל לכתחלה דפוסי הגוים וגם מעשים בכל יום שנותנין מלח לקערה חולבת ומולחין בו בשר או איפכא. [שערי דורא הלכ' מליחה סימנים ט"ז—י"ז]. א)0כמה פעמים. כ' או"ה שער ג' סי' א', כ' במרדכי פכ"ה מותר למלוח אלף פעמים בכלי עץ אחד מנוקב או ע"ג כלי וקסמים או דף או שלחן כשמעמידו קצת באלכסון שיזובו המים והדם ממנו לפי שאין מליחה לעץ פי' שאין עץ נעשה רותח ואינו בולע ע"י מליחה כשאינו כבוש בתוכו והוי כמו טהור מליח וטמא תפל ואפי' אם הי' נבלע בו מעט מ"מ כל מידי דלאו בר אכילה הוא כמו עץ ואבן וחרס ומתכות לא יפלט ממנו ע"י מליחה כ"א ע"י בישול עכ"ל. ב)0ויש לומר שאין מליחה לעץ כו' וא"ת כיון שאין מליחה לעץ אמאי אמרינן לעיל (שער ז') אם נמלח בכשא"מ אף הכלי אסור הא אין מליחה לעץ ונראה דהכלי אינו אסור אלא להשתמש בו חמין כגון תבשיל אבל למלוח בו בשר ששהה שיעור מליחה והודח במים כהלכתו מותר למלוח בו (כלומר לקיום זמן רב) או לנקב הכלי ולמלוח בו מתחלה נמי שרי אבל להשתמש בו תבשיל אסור והא דאמר אין מליחה לעץ דאין נכנס לתוכו פי' שיהיה יוצא ע"י מליחה אבל ע"י בישול יוצא דנהי נמי דמליח כרותח פי' כרותח דצלי אבל לא כרותח דמבושל. ועוד נראה דלא לכל מילי מלוח הרי הוא כרותח א"נ דאין נכנס לתוכו הכי פירושו המלח האחרון אין נכנס לתוך העץ שיפלוט המלח הראשון. (ד"ק) וקשה להר"י [אולי הוא רבינו יונה מובא לעיל ד"ק שער ד'] למה אמר שמואל חולין קי"א הובא בשער ז' קערה שמלח בה בשר אסור לאכול בה רותח והא אין מליחה לעץ. ונראה לחלק בין לאכול בה רותח ובין דהכא לעיל מיירי רותח דמבושל ומה שאמר מלוח כרותח ר"ל דצלי ועוד נראה דאפילו אי דלעיל איירי נמי כרותח דצלי [פי' וגם זה אסור מ"מ למלוח בו כמה פעמים מותר] עדיין יש חילוק בין רותח מחמת מליחה כמ"ש בסמ"ק דף צ"ז הגה ד"ה דאם תתאה חם כו' לרותח מחמת האש וכן איתא נמי בסוף שערים גבי עילאה (אין הבנה לדבריו). ועוי"ל דהוא אומר מכאן נמי יש לדקדק בגמ' כמו שדקדק רבינו פרץ לעיל הגהות שער ז' דמה שאומר שמואל קערה שמלח בה בשר אסור לאכול בה רותח איירי בקערה של חרס דבלע מיד ואז ניחא. ונראה דעת השערים רוצה לומר דשמואל איירי בקערה של עץ כדאמר לעיל בשער ז' וגם ראייה משמואל דאמר קערה שמלח בה כו'. ג)0ואין צריך להגעיל דפוסי גבינת הגוים ומותר לעשות בהן גבינה לישראל ולמולחה בתוכה שהרי זה כמו טהור מליח וטמא תפל שאין ענין [ס"א שייך] מליחה בעץ ולא נעשה עץ רותח ע"י המליחה ואין כח במלח להפליט מה שבלוע בעץ ומתכת ואבן וחרס סמ"ג לאוין קל"ז. כתב בתשו' רבינו שמשון וז"ל דהמלח אינו מפליט מה שבלוע בדבר שאינו אוכל עכ"ל ת' מיימוני המ"א סי' ח'.
